מגדל הבתולה
סמלה הראשי של באקו — ואחת החידות הנידונות ביותר של הארכאולוגיה האזרבייג'נית.
ענק האבן לחוף הים
מגדל הבתולה (באזרבייג'נית Qız Qalası) הוא מגדל אבן מסיבי בגובה של כ-28 מטר ובקוטר של כ-16.5 מטר בבסיסו, עם קירות בעובי של עד חמישה מטרים. בפנים — שמונה קומות המחוברות במדרגות לולייניות בעובי הקיר, ובור היורד אל שכבת מי התהום. בצדו המזרחי של המגדל צמודה בליטת-תמך אופיינית, שגם ייעודה נותר שנוי במחלוקת.
מספרים ועובדות
המחלוקת על הגיל
אין למגדל תארוך אחיד. חלק מן החוקרים מייחסים את החלק התחתון של הבנייה לתקופה הקדם-אסלאמית, אולי למאות הראשונות לספירה או אף מוקדם מכך, ואילו את עיקר הנפח מתארכים למאה ה-XII — לתקופה זו משויכת גם הלוח בעלת הכתובת המזכירה את האדריכל מסעוד בן דאוד. את שיטות הבנייה השונות לאורך גובה המגדל נוהגים להסביר בכך שהוא נבנה בכמה שלבים. התאריכים המדויקים נותרים שאלה מדעית פתוחה.
לשם מה נבנה
ייעוד המגדל אינו ידוע, וההשערות רבות. ביניהן — מגדל הגנה וחלק מביצורי החוף; מקדש אש זורואסטרי (לכך מקשרים את הכיוון והבליטה); מצפה אסטרונומי; מגדל השתיקה (דאחמה) של טקס קבורה; מגדל איתות או מגדלור. אף גרסה אינה נחשבת מוכחת באופן סופי — בין היתר משום כך הפך המגדל לאגדי.
אגדה וסמל
אגדה עממית מקשרת את השם לנסיכה שכדי להימלט מנישואים לא-רצויים השליכה את עצמה מן המגדל אל הים — אך זהו פולקלור, לא היסטוריה, ואת השם «הבתולה» עצמו מפרשים בדרכים שונות (לרבות «הבלתי-נכבש», מגדל שמעולם לא נלכד). כיום צללית מגדל הבתולה היא סמלה הרשמי של באקו: היא מופיעה על שטרי הכסף האזרבייג'ניים, על בולים ועל סמלי העיר.
גילו, שלבי בנייתו וייעודו של מגדל הבתולה שנויים במחלוקת מדעית; אגדת הנסיכה היא מסורת עממית, ולא עובדה היסטורית.