אתרי המבצר
מסגדים וצריחים, חאני דרך המשי, חמאמים ושערי מבצר — עשרות אתרים על פני כמה הקטרים.
מסגדים וצריחים
המסגד המתוארך העתיק ביותר בבאקו הוא מסגד מוחמד, הידוע בשם סיניג-קלה («המגדל השבור»): את הכתובת על צריחו מייחסים לשנת 1078/79. את הכינוי מקשרים לפגיעה בצריח במהלך הפגזת העיר בידי הצי הרוסי בשנת 1723. מסגד הג'ומעה (מסגד יום שישי), שנבנה על מקום מקדש קדום יותר, שופץ בראשית המאה ה-XX, אך צריחו עתיק בהרבה — אותו מייחסים למאה ה-XV.
חאנים
בעיר המסחר על חוף הים הכספי התאכסנו סוחרים מכל רחבי המזרח. עד ימינו שרדו שני חאנים מן המאה ה-XV — מולתאני והבוכרי. המולתאני (ההודי) יועד לסוחרים ממולתאן, ובהם הינדים עובדי אש; הבוכרי — לסוחרים מאסיה התיכונה. כיום פועלים בחצרותיהם המקורות ובחדריהם מסעדות וחנויות, אך מתכונת האכסניה ניכרת בבירור.
חמאמים
המרחצאות היו מוקדי חיי העיר — מקום לא רק לרחצה אלא גם למפגשים, לעסקאות ולמנוחה בנחת. באיצ'רי-שהר שרדו כמה חמאמים, ושניים מן הידועים ביותר עומדים על תילם עד היום. לעיתים קרובות בנו אותם שקועים באדמה, עם כיפות תקרה ופתחי אור עגולים — דבר ששמר על החום ומילא את האולמות באור רך ומפוזר.
שני מרחצאות העיר העתיקה
מרחץ אגא מיכאיל
נבנה במאה ה-XVIII בידי האג'י אגא מיכאיל יוצא שמאחי, ברובע שאותו מכנים בפי העם «רובע הבלנים» (ברחוב המבצר הקטן). זהו החמאם הפעיל העתיק ביותר בבאקו — הוא פועל גם כיום, בימים שונים לגברים ולנשים.
מרחץ האג'י גאיב
מרחץ ימי-ביניימי מן המאה ה-XV ליד כיכר הארמון, השקוע חלקית באדמה; הוא התגלה בחפירות ארכאולוגיות. אולמות הכיפה עם הפתחים העגולים שבתקרות הם דוגמה לחמאם מזרחי קלאסי.
חומות ושערים
חומת המבצר ששרדה, על שיניה ומגדליה החצי-עגולים, מקיפה את העיר העתיקה. הכניסה העיקרית ששרדה היא גושה קלה גאפיסי, «השער הכפול» (מכונה גם השער השמאחי): פתח כפול בקו החומות, שדרכו נכנסו לעיר במשך מאות שנים. בעבר הייתה החומה כפולה, עם חפיר, אך הטבעת החיצונית פורקה במאות ה-XIX–XX עם גידולה של באקו.
תארוך המסגדים וההיסטוריה המדויקת של השערים שונים במקורות שונים; מובאות הגרסאות הרווחות.